פסק-דין בתיק ד"ט 2442-08

הגדרת המחלוקת

לפנינו תביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני, לשנים 2008-2002.

אין חולק, כי התובעת הינה ארגון מעסיקים בישראל, החתום על הסכם קיבוצי כללי מיום 10.7.03 [ ת/1 - נספח א'], אשר הורחב בצו הרחבה, בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, מיום 27.9.04 [ ת/1 - נספח ב' (להלן: צו ההרחבה)].

קודם לכן, היה בתוקף הסכם קיבוצי כללי אחר, הוא "הסכם מסגרת" מיום 8.3.79, ביחס לענפים וסקציות מקצועיות המפורטים בנספח א' להסכם זה, ובהם - מתכת חשמל ואלקטרוניקה [ת/1, נספח ג']. גם הסכם קיבוצי זה הורחב בצו הרחבה, מיום 1.7.80, אשר חל, לפי האמור בו - "על כל העובדים והמעבידים בישראל המעסיקים לא יותר מ-20 עובדים בענפי המלאכה והתעשייה הזעירה המפרטים בתוספת השניה ..."; בין הענפים בתוספת האמורה כלולים גם "מתכת חשמל ואלקטרוניקה" [ ת/1 - נספח ד', ס' 2 לתוספת השניה (להלן: צו ההרחבה הראשון)].

אין מחלוקת, למעשה, כי הנתבעת העסיקה 6 עובדים, בתקופה הרלבנטית, והמחלוקת העיקרית הינה בקשר לסיווג עיסוקה של הנתבעת.

לטענת התובעת - הנתבעת הינה עסק המשתייך לענף המתכת, הואיל ועיקר עיסוקה בביצוע עבודות מסגרות לתעשייה וכן ביצוע תיקונים, לרבות תיקונים לכלים כבדים. זאת, על סמך ביקור שנערך במפעל הנתבעת, ביום 30.10.07, ע"י מר יובל ויטקה, "רכז שטח" אצל התובעת [ ת/1, ס' 8-7]. בנוסף, סבורה התובעת, כי גם הגדרת הנתבעת את עצמה, כמי שעוסקת "בעבודות מסגרות בציוד הנדסי ..." [ס' 6 לכתב-ההגנה], מכניסה אותה תחת כנפי "ענף המתכת", ועל כן, חלים עליה שני צווי ההרחבה הנ"ל.

לעומת זאת, טוענת הנתבעת - כי צווי ההרחבה אינם חלים עליה והיא אינה חייבת בדמי טיפול ארגוני לתובעת, באשר אינה עוסקת ב"עבודות מסגרות למבנים ותעשיה", כאמור בסיפא להגדרת "מפעל/מעסיק" בצו ההרחבה, אלא, היא עוסקת "בתיקונים של ציוד הנדסי ויש הבדל בין השניים ..." [תצהיר מנהל הנתבעת, מר מאיר ביטון - נ/1, ס' 17].

דיון והכרעה

לאחר ששמענו את הצדדים, התרשמנו בהם ומהתצהיריהם, קראנו את סיכומיהם וחזרנו ועיינו בכל החומר שהוגש לנו, דעתנו היא, כי הצדק עם הנתבעת. להלן יובאו נימוקינו.

צו ההרחבה הראשון, הרלבנטי לתחילת התקופה בגינה נתבעים דמי-טיפול ארגוני, דיבר על ענפי "התעשיה הזעירה", שבתוספת השניה, ושם נמנו "מתכת חשמל ואלקטרוניקה" - באופן כללי, ללא כל פרוט לסוגי עיסוק בתחומים האמורים.

שמה של הנתבעת מדבר בעד עצמו - "מ.מ.ה. מסגריה מכנית הידראולית בע"מ" - וכבר ממנו לומדים, על הענף בו עוסקת הנתבעת. ההגדרה המילונית של "מסגריה מכנית" היא: "בית-מלאכה לעיבוד כלי מתכת שונים באמצעות מחרטות, גיצות וכדומה" [מילון "אבן שושן", סיכומי התובעת]

בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה, מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנו מוצאים תחת הענף הראשי 28 - "תעשיות מוצרי מתכת (למעט מכונות וציוד)" את ענף משנה 281 - את ההגדרה: "עיבוד מתכות (מסגריות)"; ובתיאור, שם, נכתב: "ייצור מוצרי ברזל ומתכות אל ברזליות ותיקונם, כגון: ... כלי עבודה ... ועוד". תיאור זה מתיישב עם דברי מנהל הנתבעת, על עבודות המסגרות המתבצעת אצלה: "אנו נותנים שירות תיקונים לפטישי חציבה הידראוליים, זה המרכיב העיקרי של העסק" [עמ' 7, ש' 3]; ובהמשך - "בין היתר אנו מתקנים את המכלולים של הפטיש, נותנים תיקונים למכלולים, המכלולים עשויים מפלדה ... זה עיקר עבודתנו" [שם, ש' 10-7]. מכאן, שמדובר בעסק שעיקר עיסוקו בתיקון כלי עבודה, כנ"ל.

התחום של "תיקון פטישים" מופיע גם בפרסום של הנתבעת באתר האינטרנט שלה, [ ת/2], ועל כך העיד המנהל, כי "הרכבת הפטיש זה מסגרות לתעשייה" [עמ' 8, ש' 14]. באותו פרסום של הנתבעת, באינטרנט, מופיע תיאור העבודות המבוצעות במסגרייה המכאנית ההידראולית בתחום ההתמחות של הנתבעת, שהוגדר "עבודות הדורשות פתרונות מיוחדים ללקוח כגון בניית מכונות מותאמות אישית". גם אם אתר זה מתאר תקופה מאוחרת לתקופת התביעה, כטענת הנתבעת, הרי, את פעולות תיקון כלי העבודה הכבדים, המבוצעות ע"י עובדי הנתבעת, שהן, הלכה למעשה, פרוק והרכבה של ציוד מכני הנדסי, אין להגדיר אחרת, אלא, כפעולות מסגרות.

כך נאלץ להשיב גם מנהל הנתבעת, לאחר ניסיונות להתחמק מכך, בהשיבו לשאלה [עמ' 11, ש' 8-7]:

 "ולפעולות האלה קוראים מסגרות?"

בתשובתו:

"אם אתה רוצה, אין לי שם אחר לזה."

בכך, עונה הנתבעת גם על ההגדרה החדשה, בצו ההרחבה, בו מוגדר "מפעל/מעסיק" כך:

"כל מפעל, מעסיק בענפי המתכת החשמל והאלקטרוניקה המעסיק עובדים שכירים לשם ייצור או ההרכבה בענפים הבאים: מתכת ... מעבדות לתיקון ציוד חשמל וכלי עבודה ... מכשירנות ... תכנון, פיתוח וייצור דגמים לתעשייה ולשירותים, עבודות מסגרות למבנים ותעשיה".